Vayedaber

רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אֲפִילּוּ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ קְרָעָהּ וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי טָעוּן שְׁחִיטָה לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ

Traduction

Rabbi Shimon Shezuri says: Even if the fetus emerged alive and is now five years old and plowing in the field, the earlier slaughter of its mother rendered it permitted and it does not require slaughter before it is eaten. But if one tore an animal, i.e., he killed it without slaughtering it, and inside he found a live nine-month-old fetus, everyone agrees that the fetus requires its own slaughter because its mother was not slaughtered.

Rachi non traduit

ר''ש שזורי. בגמרא פריך היינו תנא קמא:

קרעה. לבהמה בלא שחיטה:

גְּמָ' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לֹא הִילְּכוּ בּוֹ אֶלָּא עַל עִסְקֵי שְׁחִיטָה בִּלְבַד לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי חֶלְבּוֹ וְגִידוֹ

Traduction

GEMARA: Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: The Sages discussed the permissibility of a live nine-month-old fetus found inside a slaughtered animal only with regard to the matter of whether it requires its own slaughter. The Gemara asks: What does Rav Oshaya’s statement serve to exclude? Rav Oshaya’s statement indicates that with regard to other matters all agree that it is considered an independent animal, with the associated prohibitions. The Gemara suggests: It serves to exclude its fat, i.e., the fats that are prohibited in a regular animal, such as the fat of the kidneys and innards, and its sciatic nerve.

Rachi non traduit

גמ' לא הילכו בו. בשליל זה להקל:

אלא על עסקי שחיטה בלבד. אבל לשאר דבריו מודו רבנן דבהמה מעלייתא היא:

למעוטי חלבו וגידו. דכיון דמצאוהו חי חדשים ואוירא גרמי לאסור חלבו וגידו:

חֶלְבּוֹ דְּמַאי אִילֵּימָא חֶלְבּוֹ דִּשְׁלִיל מִפְלָג פְּלִיגִי דְּתַנְיָא גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וְחֶלְבּוֹ אָסוּר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וְחֶלְבּוֹ מוּתָּר וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַחְלוֹקֶת בְּבֶן תִּשְׁעָה חַי וְהָלַךְ רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטָתוֹ וְרַבִּי יְהוּדָה לְשִׁיטָתוֹ

Traduction

The Gemara asks: The fat of which part? If we say that this is referring to the fat of the fetus, that is difficult because the Sages disagree as to whether or not it is permitted, as it is taught in a baraita: The prohibition of the sciatic nerve applies to a fetus and its fat is prohibited; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The prohibition of the sciatic nerve does not apply to a fetus, and its fat is permitted. And Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: This dispute concerns a live nine-month-old fetus, and Rabbi Meir follows his standard line of reasoning, which he expressed in the mishna, that such a fetus is considered an independent full-fledged animal; and Rabbi Yehuda follows his standard line of reasoning, as expressed by the Rabbis in the mishna, that such a fetus is considered a part of the mother.

Rachi non traduit

חלבו דמאי. אע''פ שהוא בכל הספרים אמת הדבר שהוא שבוש ולא יש חכם אשר יושיבנו על כנו דהיכי בעי חלבו דמאי והא ודאי ליכא לאוקומי מילתיה אלא אשליל דבן ט' חי דהא עליה קאי אלא בפרק דגיד הנשה גרסינן לה לכולה כי הא ואגב שיטפא דגירסא אישתבשו בה למיגרס' הכא. והכי גרסינן והא מיפלג פליגי דתניא כו' וא''ר אלעזר א''ר אושעיא מחלוקת כו' עד ור' יהודה לשיטתו אלא אי אתמר כו' ולא גרסינן בהאי פירקא אלא חלבו דגיד אבל בפ' גיד הנשה גרסינן לה. והכי פירושו והא מיפלג פליגי בין בחלב בין בגיד דתניא גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו של שליל אסור וכדמפרש בבן ט' חי דקסבר חדשים ואוירא גרמי ואע''פ שנשחטה אמו והוציאוהו:

והלך ר''מ לשיטתו. דמשוי ליה בהמה לענין שחיטה:

Tossefoth non traduit

חלבו דמאי. בקונטרס לא גריס ליה דפשיטא דבשליל איירי ולא גרסינן אלא חלבו דגיד דלא איירי בבהמה אלא בשליל ור''ת אומר שיש ליישב הגירסא וה''פ חלבו דמאי אילימא חלבו דשליל כלומר דגוף דשליל כגון חלב הכליות ושעל הקרב ואתא לאפוקי מחלב דגיד דשליל והא מיפלג פליגי דשרי ר' יהודה חלבו וגיד דשליל של בן ט' אלא חלבו דגיד דלא פליג ר''מ אלא לענין שחיטה אבל חלבו דגידו שרי והא דקאמר לעיל למעוטי חלבו וגידו כלומר היינו חלבו דגידו אי נמי וגידו נקט לקנוקנות דשרי הא פליג ר''מ ואסר אפי' חלב דגיד וקנוקנות דשליל מדקתני כל מקום שהוא משמע אפילו דשליל וקתני חותך שומנו מעיקרו וגם מחטט אחריו משמע דאסר אפילו קנוקנות וכי קאמר חלבו דגיד הוה מצי למיפרך מ''מ אמאי נקט רבי אושעיא אלא על עסקי שחיטה בלבד כיון דפליג נמי בחלב כליות ודקרב ודגיד דשליל אלא דעדיפא פריך דבחלב גיד נמי פליגי ומהאי טעמא נמי לא קאמר למעוטי דמו דהוי לכ''ע בכרת משום דאלא על עסקי שחיטה קאמר ואכתי תקשה לן הא פליגי נמי בחלבו וגידו ולכך הוצרך לומר דאלא על עסקי אכילה בלבד אתמר והא דפליגי באותו ואת בנו בכלל אכילה הוא:

אֶלָּא חֶלְבּוֹ דְּגִיד מִפְלָג פְּלִיגִי דְּתַנְיָא גִּיד הַנָּשֶׁה מְחַטֵּט אַחֲרָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְחוֹתֵךְ שַׁמְנוֹ מֵעִיקָּרוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גּוֹמְמוֹ עִם הַשּׁוֹפִי

Traduction

Rather, say that Rabbi Elazar is referring to the fat of the sciatic nerve of the fetus, which all agree is permitted. The Gemara rejects this as well: But the Sages also disagree with regard to that, as it is taught in a baraita: With regard to the sciatic nerve, one scrapes around it to remove it entirely in any place that it is found in the thigh, and one cuts out its fat completely, even those fats that are sunk into the flesh; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: One cuts out the nerve and the fat that is level with the flesh of the thigh, but there is no obligation to remove all traces of the fat.

Rachi non traduit

מעיקרו. אפי' הנבלע ונשרש בבשרה:

גוממו עם השופי. כלומר חותכו בשוה לשופי ונוטל את הגבוה מן השופי דדמי לגיד ואסור מדרבנן אבל שרשין של חלבו מותרין:

אֶלָּא אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לֹא הִילְּכוּ בּוֹ אֶלָּא עַל עִסְקֵי אֲכִילָה בִּלְבַד לְמַעוֹטֵי רוֹבְעוֹ וְחוֹרֵשׁ בּוֹ

Traduction

Rather, if Rabbi Oshaya’s statement was stated, it was stated like this: Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says: The Sages discussed the permissibility of the fetus only with regard to matters of consumption, i.e., whether or not it must be slaughtered in order to permit its flesh and whether or not the fat and the sciatic nerve are permitted. This statement serves to exclude only one who copulates with the animal, or one who plows with it together with an animal of a different species, as everyone agrees that these prohibitions apply to such a fetus just as they do to any other animal.

Rachi non traduit

לא הילכו בו. חכמים בשליל בהיתר זה דלא משוי ליה בהמה:

אלא על עסקי אכילה. לאוכלו בלא שחיטה ולאכול חלבו וגידו:

למעוטי רובעו וחורש בו. בכלאים בשור וחמור דודאי לוקה:

Tossefoth non traduit

למעוטי רובעו. דס''ד דגרע מבהמה מפרכסת דחייב רובע כדאמרינן בפ' העור והרוטב (לקמן חולין דף קכא:) אי נמי התם הני מילי כגון ישראל בטמאה ועובד כוכבי' בטהורה אבל הכא דבשחיטה זו משתריא באכילה סלקא דעתך לא מחייב:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר בְּחֶלְבּוֹ מַתִּיר בְּדָמוֹ לְדִבְרֵי הָאוֹסֵר בְּחֶלְבּוֹ אוֹסֵר בְּדָמוֹ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר בְּחֶלְבּוֹ אוֹסֵר בְּדָמוֹ

Traduction

§ A related amoraic dispute is cited concerning a live nine-month-old fetus found inside a slaughtered animal: Rabbi Shimon ben Lakish said: According to the statement of Rabbi Yehuda, who permits the fat, he also permits its blood; according to the statement of Rabbi Meir, who prohibits its fat, he also prohibits its blood. And Rabbi Yoḥanan said: Even according to Rabbi Yehuda, who permits its fat, he prohibits its blood.

Rachi non traduit

בחלבו. של שליל:

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ אָמַר רַבִּי זֵירָא לוֹמַר שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת

Traduction

Rabbi Yoḥanan raised an objection to Rabbi Shimon ben Lakish from the mishna, which states with regard to an eight-month-old fetus, whether alive or dead, or a dead nine-month-old fetus, found inside a slaughtered animal, that since it is considered part of the mother its blood is prohibited. Therefore, one must tear the fetus and remove its blood before it may be consumed. The mishna prohibits the blood but apparently permits the rest of the fetus, including its fat, which contradicts the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish. In resolution of this difficulty, Rabbi Zeira said: Rabbi Shimon ben Lakish meant to say only that the consumption of blood lost as the fetus died is not punishable by excision from the World-to-Come [karet], whereas Rabbi Yoḥanan holds that it is.

Rachi non traduit

קורעו ומוציא את דמו. אלמא אפילו בן ח' דלכולי עלמא חלבו מותר קתני מתני' קורעו:

לומר שאין ענוש כרת. האי מתיר בדמו דקאמר לאו היתר לכתחלה:

לְמַאן קָאָמְרִי לְרַבִּי יְהוּדָה לֹא יְהֵא אֶלָּא דַּם הַתַּמְצִית דְּתַנְיָא דַּם הַתַּמְצִית בְּאַזְהָרָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּהִכָּרֵת

Traduction

The Gemara clarifies: According to whom did Rabbi Shimon ben Lakish state that one who permits the fat of the fetus also holds that the consumption of its blood is not punishable by karet? Ostensibly, it is according to the opinion of Rabbi Yehuda, who permits its fat. But that is difficult, because this blood should be regarded only as blood of exudate, i.e., blood that exudes from the neck of the animal after the initial spurt of its slaughter concludes. This blood did not spurt out during the slaughter of the mother. Rabbi Yehuda holds that consumption of even this blood is punishable by karet, as it is taught in a baraita: The consumption of blood of exudate is prohibited by a regular prohibition and is punishable with lashes, unlike the initial spurt of blood, known as blood of the soul, whose consumption is punishable by karet. Rabbi Yehuda says: Blood of exudate is also punishable by karet.

Rachi non traduit

למאן קאמרינן. מי הוא המתיר חלבו:

לרבי יהודה. כדקתני לעיל וחלבו מותר ולר' יהודה אמאי אין ענוש כרת על דמו דלא גרע מדם התמצית דלאו דם הנפש הוא וקמחייב עליה ר' יהודה כרת:

באזהרה. בפ''ק דכריתות מפרש ה' לאוין כתיבי בדם:

בהכרת. דנפקא ליה מריבויא דכל דם:

תַּרְגְּמָא רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דָּם וְכָל דָּם כֹּל הֵיכָא דְּמִיחַיַּיב אַדַּם הַנֶּפֶשׁ מִיחַיַּיב אַדַּם הַתַּמְצִית וְכֹל הֵיכָא דְּלָא מִחַיַּיב אַדַּם הַנֶּפֶשׁ לָא מִחַיַּיב אַדַּם הַתַּמְצִית

Traduction

Rav Yosef, son of Rav Salla the Pious, interpreted this matter before Rav Pappa: One of the verses prohibiting the consumption of blood states: ''And whoever…eats any blood, and I will set My face against that soul that eats the blood, and will cut him off from among his people'' (Leviticus 17:10). Rabbi Yehuda holds that since it would have been sufficient for the verse to state: Blood, but instead it states: ''Any blood,'' it is interpreted as teaching that wherever one is liable for karet for the consumption of blood of the soul, i.e., the initial spurt from the slaughter, as is the halakha with regard to a regular animal, one is also liable for karet for the consumption of blood of exudate, i.e., the rest of the blood. But wherever one is not liable for karet for the consumption of blood of the soul, as is the halakha with regard to the blood of a fetus according to Rabbi Yehuda, who holds that the fetus is not considered an independent life, one is also not liable for karet for the consumption of blood of exudate; rather, its blood is subject to a regular prohibition.

Rachi non traduit

אית ליה לר' יהודה דם וכל דם. כלומר כיון דר' יהודה לדם התמצית מריבוי' דכל דם יליף אקושי מקיש כל דם לדם עצמו:

כל היכא דמיחייב אדם. מחייב אכל דם והיכא דלא מחייב אעיקר דם כגון שליל שאין בו דם הנפש לא מחייב על דם איבריו:

אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ לִפְדּוֹת בְּבֶן פְּקוּעָה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּכֵיוָן דְּאָמַר טָעוּן שְׁחִיטָה שֶׂה מְעַלְּיָא הוּא

Traduction

§ A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to redeeming a firstborn donkey with a ben pekua? Can one perform the mitzva, as stated in the Torah: ''And every firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb'' (Exodus 13:13), with this animal? The Gemara elaborates: According to the opinion of Rabbi Meir do not raise the dilemma, as, since he says a ben pekua requires slaughter, evidently it is a full-fledged lamb, and therefore it can certainly be used to redeem a donkey.

Rachi non traduit

לפדות. פטר חמור:

בבן פקועה. בשה בן ט' חי הנמצא בבהמה שנשחטה ובפחות משווייו קמיבעיא ליה דאי בשווייו קיימא לן בבכורות (דף יא.) דאפילו בשלקי מפרקינן:

כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ מַאי כֵּיוָן דְּאָמְרִי שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ כְּבִשְׂרָא בְּדִיקּוּלָא הוּא אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּרָהֵיט וְאָזֵיל וְרָהֵיט וְאָתֵי שֶׂה קָרֵינָא בֵּיהּ

Traduction

When should you raise the dilemma? Raise it according to the opinion of the Rabbis, as they say that the slaughter of its mother renders it permitted. What is the halakha in this case? Does one say that since the Rabbis say that the slaughter of its mother renders it permitted, it is apparent that despite being physically alive, a ben pekua is halakhically regarded like meat placed in a pot, which cannot be used to redeem a donkey (see Bekhorot 12a)? Or perhaps, since the animal is running back and forth, i.e., it is alive, we call it a lamb and it can be used?

Rachi non traduit

כבשרא בדיקולא הוא. ותנן בבכורות (דף יב.) אין פודין בשחוטה:

מָר זוּטְרָא אָמַר אֵין פּוֹדִין וְרַב אָשֵׁי אָמַר פּוֹדִין

Traduction

Mar Zutra said: One cannot redeem a donkey with this lamb, and Rav Ashi said: One can redeem it.

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא מַאי דַּעְתָּךְ דְּגָמְרַתְּ שֶׂה שֶׂה מִפְּסָחִים

Traduction

Rav Ashi said to Mar Zutra: What is the reason for your opinion? Is it because you derive the halakhot of redeeming a firstborn donkey from Paschal offerings by means of a verbal analogy between the term ''lamb'' (Exodus 13:13) written concerning a firstborn donkey and ''lamb'' (Exodus 12:5) written concerning a Paschal offering, and a ben pekua is unfit for sacrifice as a Paschal offering?

Rachi non traduit

דגמר שה שה מפסחים. ופסח בבן פקועה פסול דקיימא לן (לעיל חולין דף לח:) בקדשים כי יולד פרט ליוצא דופן:

Tossefoth non traduit

דגמר שה שה מפסח. פירש בקונטרס דפסח פסול משום יוצא דופן ואי אפשר לומר כן דא''כ לר''מ היאך פודין בו דאמר לעיל דאליבא דר''מ שה מעליא הוא ופודין בו אלא מיפסיל מטעם שחוטה דאין פודין בשחוטה כדאמר בפ''ק דבכורות (דף יב.):

אִי מָה לְהַלָּן זָכָר תָּמִים וּבֶן שָׁנָה אַף כָּאן זָכָר תָּמִים וּבֶן שָׁנָה תִּפְדֶּה תִּפְדֶּה רִיבָּה

Traduction

If so, just as there, with regard to the Paschal offering, it must be male, unblemished, and in its first year, so too here, the lamb must be male, unblemished, and in its first year. Yet the mishna in Bekhorot (9a) states explicitly that one may redeem with a female lamb, and even if it is blemished, and also with one that is past its first year. Mar Zutra responded: The repetition of the words ''You shall redeem,'' ''You shall not redeem'' written in the verse: ''And every firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb, and if you shall not redeem it then you shall break its neck'' (Exodus 13:13), included a lamb that does not fulfill these criteria.

אִי תִּפְדֶּה תִּפְדֶּה רִיבָּה אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי אִם כֵּן שֶׂה שֶׂה מַאי אַהֲנִי לָךְ

Traduction

Rav Ashi responds: If the repetition of ''You shall redeem,'' ''You shall not redeem'' serves to amplify, then it should even amplify all other types of lambs, including a ben pekua, i.e., they should also be included in the category of those that are fit for redemption. Mar Zutra answers: If that was so, what purpose would the verbal analogy of ''lamb,'' ''lamb'' serve? Rather, the repetition of ''You shall redeem'' serves to include all types of lambs, but the verbal analogy still serves to exclude a ben pekua.

Rachi non traduit

כל מילי. כגון בן פקועה:

מאי אהני ליה. ומסתברא דהאי ממעט דכבישרא בדיקולא הוא וכי מרבי בעל מום ונקבה קא מרבי:

אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ לִמְנוֹת בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי

Traduction

§ A dilemma was raised before the Sages: According to the Rabbis, a ben pekua is permitted for consumption and is therefore susceptible to ritual impurity. If the ben pekua was still inside the slaughtered mother and the body of the mother came in contact with a primary source of ritual impurity, what is the halakha with regard to counting the mother as having first-degree ritual impurity and the ben pekua as having second-degree ritual impurity? If the fetus is considered independent of the mother, it is rendered impure only through its contact with the mother and so would have second-degree impurity. But if it is considered part of the mother it would have the same first-degree impurity as the mother.

Rachi non traduit

איבעיא להו. נטמאה בהמה שחוטה מהו למנותה ראשון ובן ט' חי שבבטנה שני:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נַעֲשָׂה כֶּאֱגוֹז הַמִּתְקַשְׁקֵשׁ בִּקְלִיפָּתוֹ

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: One counts the mother as having first-degree impurity and the ben pekua as having second-degree impurity. Rabbi Shimon ben Lakish says: One does not count the mother as having first-degree impurity and the ben pekua as having second-degree impurity. Rather, the fetus has first-degree impurity like its mother, as it is considered like a nut rattling in its shell; this is considered a single entity such that if impurity touches the shell, both the nut and the shell are rendered impure with the same degree of impurity.

Rachi non traduit

מונין. דתרי גופי נינהו:

אין מונין. אלא איהו נמי הוי ראשון דנעשה כאגוז המתקשקש בקליפתו שהבהמה שומר שלו:

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן הַבָּשָׂר מַגַּע נְבֵלָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

Traduction

Rabbi Shimon ben Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan from the mishna (72a): If a fetus extended its foreleg outside its mother’s womb and then the mother was slaughtered, and afterward the foreleg was severed, the flesh of both the mother and the fetus are ritually impure due to having been in contact with a carcass. Since the foreleg was not permitted through an act of slaughter it is regarded as a carcass with the associated ritual impurity. The rest of the flesh, which was permitted, was in contact with it and was thereby rendered ritually impure; this is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

הבשר מגע נבלה. בשר העובר שהיה מחובר לאבר היוצא:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה

Traduction

And the Rabbis say: The flesh has the ritual impurity of having been in contact with a tereifa that was slaughtered. The limb is regarded as a tereifa that was slaughtered, which by Torah law is prohibited for consumption but does not carry ritual impurity. Nevertheless, the Sages decreed that if a tereifa was slaughtered and then came in contact with another item, the other item should be regarded as ritually impure to the extent that it will disqualify sacrificial foods that come in contact with it.

בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא חַד גּוּפָא הוּא הַיְינוּ דְּאִיתַּכְשַׁר בִּדְמָא דְּאִמֵּיהּ אֶלָּא לְדִידָךְ בְּמַאי אִיתַּכְשַׁר

Traduction

Rabbi Shimon ben Lakish explains his objection: Granted, according to my opinion, as I say that the mother and fetus together are one entity; that is why the flesh of the fetus is rendered susceptible to ritual impurity through the blood of its mother that spilled onto the body of the mother. When the blood from the mother’s slaughter renders the mother susceptible to impurity, the fetus is also rendered susceptible to impurity, as it is considered part of the mother. But according to your opinion, that the fetus is an independent entity, through what means is it rendered susceptible to contracting impurity from its foreleg?

Rachi non traduit

בדמא דאמיה. דכיון שהוכשר בית השחיטה בדם הוכשרה וכו':

במאי איתכשר. בשר העובר שיקבל טומאה מאבר:

אֲמַר לֵיהּ בִּשְׁחִיטָה וּכְרַבִּי שִׁמְעוֹן

Traduction

Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Shimon ben Lakish: It is rendered susceptible through the slaughter of its mother, which also permits the consumption of the fetus, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who maintains that the flesh of a slaughtered animal is rendered susceptible to ritual impurity by virtue of the fact that it is permitted for consumption, even if it did not come in contact with blood or one of the other six liquids. Accordingly, the fetus will be susceptible to impurity even if it is not considered part of its mother.

Rachi non traduit

בשחיטה. כיון שהוא ניתר בשחיטה הוכשר בה לטומאה וכר''ש דאמר שחיטה מכשרת ולא דם בפ''ב (לעיל חולין דף לג.):

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָבַר בְּנָהָר הוּכְשַׁר הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת נִטְמָא

Traduction

Rabbi Yoḥanan raised an objection to Rabbi Shimon ben Lakish from a baraita: If a ben pekua grew up and passed through a river, it was thereby rendered susceptible to impurity. Therefore, if it went from there to a cemetery, it is rendered impure.

Rachi non traduit

עבר בנהר. בן ט' חי שנמצא בשחוטה וגדל:

בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא תְּרֵי גּוּפֵי נִינְהוּ מִשּׁוּם הָכִי הוּכְשַׁר אִין לֹא הוּכְשַׁר לָא אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ חַד גּוּפָא הוּא הָא אִיתַּכְשַׁר בִּדְמָא דְּאִמֵּיהּ

Traduction

Rabbi Yoḥanan explains his objection: Granted, according to my opinion, as I say that the mother and fetus are two entities; it is due to that reason that only if the ben pekua itself has been rendered susceptible to impurity by coming in contact with the water of the river, yes, it can be rendered impure upon entering a cemetery, whereas if it has not been rendered susceptible to impurity through these waters, no, it does not become impure when it enters a cemetery. But according to your opinion, in which you said that the mother and fetus together are one entity, why is it necessary for it to have passed through a river? It was already rendered susceptible to impurity through the blood of its mother that spilled onto the mother’s body when it was slaughtered.